השפעות מצבים שונים של חילוף חומרים של גלוקוז ומצב הסוכרת על אטרוסקלרוזיס קרוטידי אסימפטומטי לא נחקרו היטב. מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשר בין סטטוס הסוכרת לבין פלאקים קרוטידיים אסימפטומטיים ועובי האינטימה מדיה של הקרוטיד. במחקר השתתפו 4752 משתתפים בני למעלה מ-40, ללא היסטוריה של שבץ או התקף לב, במסגרת תוכנית הסקרים הלאומית לסיבוכים של שבץ בדרום סין. פלאקים קרוטידיים ועובי האינטימה מדיה הוערכו באמצעות אולטרסונוגרפיה דופלקס. ניתוח רגרסיה לוגיסטית שימש להעריך את הקשר בין מצב הסוכרת לבין היווצרות פלאקים קרוטידיים אסימפטומטיים או עובי אינטימה מדיה לא תקין. מתוצאות המחקר עלה כי מתוך 4752 המשתתפים, 1977 (41.6%) היו עם פלאקים קרוטידיים ו-804 (16.9%) הציגו הופעה של עובי אינטימה מדיה לא תקין. בניתוחים מרובי משתנים, אנשים עם סוכרת טרום-סוכרתית הציגו סיכוי גבוה יותר לפלאקים קרוטידיים אסימפטומטיים בהשוואה למי שהיה עם סוכר תקין (יחס סיכויים 1.22, רווח סמך 95% 1.03 עד 1.45), בעוד שאלה עם סוכרת הציגו גם הם סיכוי גבוה יותר (יחס סיכויים 1.66, רווח סמך 95% 1.41 עד 1.92). כמו כן, סוכרת הייתה קשורה לפלאקים פגיעים (יחס סיכויים 1.79, רווח סמך 95% 1.50 עד 2.14), בעוד שסוכרת טרום-סוכרתית לא. סוכרת לא מאוזנת (המוגלובין מסוכרר ≥7.5%) הציגה סיכוי גבוה יותר לפלאקים קרוטידיים (יחס סיכויים 1.93, רווח סמך 95% 1.53 עד 2.44), במיוחד לפלאקים פגיעים (יחס סיכויים 2.03, רווח סמך 95% 1.55 עד 2.67). לא נמצא קשר מהותי בין סוכרת לבין עובי אינטימה מדיה לא תקין. במסקנות העדויות, סוכרת טרום-סוכרית וסוכרת, במיוחד סוכרת לא מאוזנת, היו קשורות לעלייה בסיכוי לפלאקים קרוטידיים אסימפטומטיים. יישום האסטרטגיות היעילות ביותר להשגת שליטה אופטימלית על רמות הסוכר בדם הוא קריטי למניעה וניהול אטרוסקלרוזיס.
